איך עובד טיפול רגשי לילדים בשיטת NLP?
- amazia fensterheim
- Jul 24, 2023
- 4 min read
איך בפועל נראה טיפול? מה קורה בטיפול NLP לילדים?
שלב ראשון - יצירת חיבור ובניית מרחב בטוח ליצירת שינוי
בשלב הראשון, עוד לפני שמתחילים לדבר על המטרות ומה שמפריע, אנחנו רוצים לבסס מרחב בטוח לילד. אם הילד לא ירגיש בנוח, הוא לא יסכים להיפתח. אם משהו מדאיג את הילד, הוא לא יצליח לחשוב בצורה נקייה ולא נוכל להגיע לתוצאות הרצויות של הטיפול.
בשלב הזה של הטיפול המטפל מציג את עצמו לילד, מכיר את הילד, ומראה לילד את מה שאפשרי דרך הטיפול. בשלב זה אנחנו רוצים לעורר תקווה אצל הילד. אנחנו רוצים שיתחיל לחשוב על שינוי כדבר אפשרי וחיובי. אנחנו רוצים שלא יירתע מהשינוי ושיבין שזה אפשרי עבורו.
מאוד חשוב בשלב הזה להציג את התהליך ואת השינוי האפשרי בצורה שתגרום לילד להתלהב! אתם מכירים ילדים.. אם רוצים שהם יעשו משהו בצורה טובה, צריך להלהיב אותם לגבי זה. לכן בשלב הזה המטפל צריך ליצור מוטיבציה חזקה אצל הילד ולהלהיב אותו לגבי התהליך שהוא יכול לעבור.
הוכחות להצלחה שהשלב הזה בוצע כמו שצריך: שהילד רוצה לחזור ונהנה מהמפגשים. אם הילד לא רוצה לחזור למפגשים, כנראה שהוא לא מגויס לתהליך או שלא מבין איך ולמה זה יכול לעזור לו.
שלב שני - הגדרת התוצאה הרצויה
אחרי שהילד סומך על המטפל ומאמין ביכולת שלו להשתנות, אנחנו רוצים לעצב את התוצאה הרצויה. התוצאה הרצויה היא המטרה שבשבילה אנחנו מקיימים את סדרת הטיפולים. בשלב הזה אנחנו רוצים להגדיר את המטרה הטיפולית ואת ההשלכות החיוביות שיהיו להצלחה של הטיפול. כאן המטפל צריך לעזור לילד לראות שהשינוי הספציפי הזה שווה את ההשקעה וההגעה שלו.
בשלב הראשון יצרנו מוטיבציה בהקשר של המרחב וטיפול וכללי, בשלב הזה אנחנו מייצרים מוטיבציה בהקשר למטרה הספציפית - למטרה הטיפולית.
לפי המטרה שתעלה בשלב הזה נמשיך לבניית התהליך הטיפולי.
מאוד חשוב בשלב הזה להגדיר תוצאה ״חיובית״. תוצאה חיובית היא תיאור של מה אנחנו רוצים שכן יקרה ולא מה אנחנו רוצים שלא יקרה. לדוגמא: להרגיש רגועים ברמה 5 גם כשדברים שאנחנו לא אוהבים קוראים. במקום: להפסיק לכעוס.
שלב שלישי - מציאת ההבדל
השלב השלישי של מציאת ההבדל היא שלב קריטי! לצערי המון מטפלים מדלגים על השלב הזה ומיד קופצים לשלב הרביעי. השלב הזה הוא מעין ״עבודת המחקר״. בשלב הזה אנחנו חוקרים יחד מה צריך להיות שונה במודל תפיסת המציאות שלנו כדי שתהיה לנו תגובה רגשית אחרת שמתאימה יותר לתוצאה הרצויה.
בשלב הזה אנחנו מדמיינים ומדברים על אנשים אחרים שכבר חיים את התוצאה הרצויה ושואלים את השאלה ״מה ההבדל שעושה את ההבדל?״ מה הם עושים שגורם להם להרגיש ולפעול אחרת.
המידע שעולה בשלב הזה נהפך להיות המטרות הקרובות יותר. מה הכוונה? במקום להגדיר ״להרגיש רגועים ברמה 5 גם כשדברים שאנחנו לא אוהבים קוראים״, נגדיר את ההבדלים שעלו בתור מטרות טיפוליות.
לדוגמא, יכול להיות בתוך כדי חקירת ההבדל מצאנו מספר גישות / אמונות:
מצב עכשוויההבדלהילד תמיד מחפש איפה עלולים לפגוע בולאנשים רגועים יש הרגל חשיבתי של לראות את הטוב בכל אדםהילד לא מעריך את עצמו ומתמקד בדברים שהוא לא אוהב בעצמואנשים רגועים מעריכים את עצמםהילד מאמין שלכעוס מראה לעולם שהוא חזק ועוצמתיאנשים רגועים מאמינים שלהיות שמח משדר יותר עוצמה מאשר להיות כועסהילד מפרד התנהגויות של אחרים בתור ניסיון לפגוע בואנשים מפרשים התנהגויות של אנשים אחרים בתור ניסיון לעשות לעצמם טוב ולא בתור ניסיון לפגוע באחרהילד חושב שהמחשבות שלו הם האמת היחידיאנשים רגועים מבינים שאנשים שונים חווים את העולם בצורה שונה
כשאתם מסתכלים על הטבלה אתם יכולים להתחיל להבין למה הוא כועס. אנחנו מגיעים אל ההבדלים העמוקים.
אז עכשיו, אחרי שמצאנו את ההבדלים, אנחנו לוקחים כל הבדל והופכים אותה למטרה טיפולית. יכול להיות שייקח מפגש אחד, ואפילו שישה מפגשים לשנות את תפיסה.
דרך מציאת ההבדל אנחנו בונים את המפה ליצירת השינוי והשגת התוצאה הרצויה.
שלב רביעי - יצירת שינוי
אחרי שיצרנו את המפה ליצירת השינוי, אנחנו מתחילים להשתמש בטכניקות ותהליכים טיפוליים כדי לשנות תפיסות, מחשבות, רגשות, והתנהגויות.
בשלב הזה אנחנו לוקחים את המידע שאספנו בשלב המחקר ופועלים לפיו. זה השלב של השינוי העמוק.
שלב חמישי - בדיקה
אחרי כל פעם שאנחנו מבצעים תהליך כלשהו לשינוי תפיסה / מחשבה / רגש / התנהגות, אנחנו רוצים לבדוק לראות האם התקדמנו לתוצאה הרצויה שהגדרנו בשלב השני.
בשלב השני, כשהגדרנו את המטרה, ציירנו סקאלה של מספרים בין 0-10. הסקאלה מציג את השינוי הרגשי העיקרי שאנחנו מחפשים. לדוגמא, אם אנחנו רוצים להרגיש רגועים יותר, נצייר סקאלה של רוגע.
מעל הציור של הסקאלה נכתוב באיזה מצב אנחנו מודדים. לרוב אני אוהב לבחור סיטואציה שלרוב הילד היה מרגיש כעס. ואז, נכתוב בין 0-10 כמה הוא מרגיש רוגע בסיטואציה הזאת נכון לתקופה ההיא.
בכל תחילת מפגש אני אוהב להוציא את הסקאלה ולשאול אותו ״בשבוע האחרון, בין 0-10 כמה רוגע הרגשת בסיטואציה ההיא?״ וככה אנחנו מודדים התקדמות. ככה אני מבצע את ה״בדיקה״.
בעזרת הבדיקה הזאת אנחנו יודעים האם השינוי של הדברים שמצאנו בשלב השלישי אכן מובילים לתוצאה הרצויה. במידה וכן, מעולה! במידה ולא, חוזרים לחקור הבדלים נוספים, ולבצע תהליכי שינוי נוספים.
וכשמוצאים שהצלחנו להגיע לתוצאה הרצויה - חוגגים!!!
שלב שישי - העצמה כללית ומתן כלים להתמודד עם אתגרים עתידיים
אחרי שהצלחנו להשיג את התוצאה הרצויה, חשוב לקחת רגע ולהעצים את הילד עם ההצלחה. התהליך שהוא עבר אומר עליו שהוא מסוגל להשיג את החיים שהוא רוצה. הוא למד איך לשנות את התפיסה שלו. הוא למד לקחת אחריות על החיים שלו!
בשלב הזה אני אוהב לסכם את התהליך שהוא עבר וללמד אותו איך הוא יכול להשתמש בחלק מהכלים בצורה עצמאית כדי להצליח יותר בחיים.
בשלב הזה אני אוהב להעצים את התפיסה העצמית שלו וללמד אותו שבזכות האומץ שהיה לו לזהות בעיה ולפעול כדי לפתור את הבעיה, הוא יצליח בכל המטרות שלו!
שלב שביעי - סגירה וסיום או החלטה על מטרה חדשה
עכשיו אתם בטח חושבים שהגיע הזמן לסיים את הטיפול. ואתם צודקים. אבל…
מה ניסיון שלי עם ילדים, ברגע שהם קולטים שהם הצליחו לייצר שינוי, הם מתלהבים מההצלחה שלהם כ״כ, שהם מבקשים להגדיר מטרה נוספת.
בגלל שהילד נפתח לאפשרות של יצירת שינוי, והוא מאמין שהוא יכול הכל, הוא נהיה רעב לצמיחה והשתפרות.
בשלב הזה אנחנו נפגשים כולנו יחד ומחליטים האם ממשיכים למטרה נוספת או שמסיימים.
בין אם אנחנו בוחרים לסיים או להמשיך, חשוב בשלב הזה שההורים יחגגו ויציינו את הילד את ההצלחה שלו! חשוב מאוד להעצים את הילד על ההצלחה בתהליך!
רוצים לבדוק אם זה מתאים לילד שלכם? תאמו שיחת ייעוץ והתאמה איתי דרך הלינק הבא:
Comments