נעים מאוד! שמי אמציה, מטפל NLP בהווה, וילד עם בעיות כעסים בעבר. תהליך הטיפול בכעסים שאני מעביר מתבסס על תהליכים פסיכולוגיים משיטות טיפוליות המשלבות NLP, CBT, מיינדפולנס, והתפתחות אישית. כשאני מדבר על "התהליך" אני לא מדבר על משהו ממוצא שלא נבדק. אני מדבר על התהליך הספציפי שעזר לי לפתור את הכעסים שלי, ושהיום עוזר לי לעזור להמון ילדים לפתור את הכעסים שלהם.
בגלל החיבור האישי שלי לעולם הזה. בגלל שהגעתי משם. החלטתי למקד את כל העשייה שלי בלעזור לילדים הסובלים מבעיות כעס. אני זוכר איך זה הרגיש. אני יודע ומאמין בכל ליבי שהשינוי אפשרי.

איך התהליך עובד?
תהליך הטיפול בכעסים מתחלק ל-6 שלבים:
היכרות
יצירת מוטיבציה לתהליך
טיפול ועיבוד חוויות טראומתיות שמובילים לחוסר יציבות רגשית
מתן כלים לחוסן וניהול רגשות
בניית זהות חדשה
איסוף הוכחות לשינוי וסיכום
שלב ראשון - היכרות והתאמה: ללא השלב הזה אי אפשר להתקדם לשלבים הבאים. בשלב הזה אנחנו מוודאים שיש חיבור ביני לבין הילד. שהילד רוצה להמשיך להגיע. אי אפשר להכריח ילד לעבור שינוי. הרצון לשינוי צריך להגיע מעצמו. לפעמים (תלוי בגיל הילד), צריך להיות יצירתיים באופן שמציגים לו את התהליך כדי לייצר אצלו רצון להגיע למפגשים. בשיחה הראשונית שתהיה לנו, אחרי שאלמד מכם יותר על הילד שלכם, נחליט יחד איך נכון להציג לו את התהליך. רוב הילדים שישמעו "טיפול" יסרבו ללכת כי זה מדגיש להם שיש להם בעיה. אם נציג להם את זה בתור "אימון להצלחה" או "חוג להצלחה שילמד אותו להצליח בכל המטרות שלו" זה יכול להתפרש אחרת לגמרי.
שלב שני - יצירת מוטיבציה לתהליך: אחרי שהילד הסכים להגיע, ואחרי שנוצר חיבור ביני לבין הילד, הגיע הזמן לבנות איתו את המטרה של המפגשים. כן כן.. המטרה חייבת להיות של הילד ולא של ההורה. אבל אל תדאגו.. הילדים חכמים יותר מאיתנו. הם יודעים להגדיר את מה שהם באמת רוצים. שום ילד לא רוצה להפסיק לכעוס. הילד רוצה יותר חברים. אף ילד לא רוצה לחזק את החוסן שלו. הוא רוצה להצליח במשחק שהוא כ"כ אוהב. ונחשו מה?? כדי להצליח במשחק, וכדי להצליח חברתית.. אתם יודעים מה הילד יבין שהוא צריך לשפר? נכון.. את הכעסים שלו. וככה, דרך המטרות של הילד, נמצא את המוטיבציה שלו לעבור את התהליך לטיפול בכעסים.
אם אתם חושבים על זה, מה שאמרנו הוא נכון גם עבורנו. אתם לא באמת רוצים שהילד יפסיק לכעוס. אתם רוצים שהוא יפסיק לכעוס בזמנים הלא נכונים. אם מישהו בא לפגוע בו אתם כנראה תרצו שיצליח להתחבר לאגרסיביות שבו. אז מה שאתם באמת רוצים, זה שהוא יצליח בחיים ושיהיה לו טוב. ולכן, המטרה היא לא טיפול בכעסים. טיפול בכעסים היא דרך להשיג את המטרה.
ככה זה היה איתי.. במשך שנים שלחו אותי לטיפולים כדי לפתור את הבעיות שלי. אבל רק אחרי שהתחלתי להתאמן בקרב מגע ורציתי להיות הכי טוב, הבנתי שכדי להשיג את המטרה הזאת אני חייב לפתור את הכעסים שלי. ואז זה קרה. רק אז, כשהייתה לי מטרה משל עצמי, הייתי מוכן לעשות את כל מה שהייתי צריך כדי לפתור את הבעיה.
שלב שלישי - טיפול ועיבוד חוויות טראומתיות שמובילים לחוסר יציבות רגשית: יצא לי להיות פעם בפגישה עם יועצות בית ספר וילד שליוויתי. היועצת המליצה לו שכשהוא כועס, שינשום עמוק ויספור עד 20 כי להרגיע את עצמו. אין פלא שלא מצליחים לעזור לכ"כ הרבה ילדים.
כל האסטרטגיות האלו להרגעה עובדים כשהילד רוצה להרגע! באותו הרגע כשהילד כועס, הוא מאמין בלב שלם שהכעס מוצדק. הוא מרגיש שתוקפים אותו. הרגש הוא אמיתי לגמרי. לתת לו עוד כלים להרגעה לא ישנו שום דבר. הוא יודע להרגיע את עצמו. הוא פשוט לא רוצה. הוא מרגיש צורך לעמוד על שלו. הוא מרגיש מותקף.
אז מה אפשר לעשות? איך עוזרים לו? משנים את ה"רגע לפני". משנים את האופן שהוא מגיב לטריגרים. משנים את האופן שהוא מפרש איום. משנים את האמונות שיש לו על העולם ועל בני אדם. אבל יותר מכל זה, מעבדים את האירועים מן העבר שגרמו לו להגיב בצורה שהוא מגיב. כן כן.. אני מדבר על טראומות. לא כל טראומה היא אירוע לחימה. עבור ילדים, אירוע שילד זורק לו את הקלמר על הרצפה יכול להוביל לתגובה טראומתית. והתגובה הזאת יכולה להוביל לשינויים בתגובות הרגשיות שלו לאירועים.
זה החלק בתהליך שהילד מתחיל לחוות שינויים. הרגשות שלו משתנות. דברים שפעם הכעיסו אותו כבר לא יכעיסו אותו. הוא פתאום יתחיל לראות דברים אחרת. הוא ילמד להכיר את עצמו ואת העולם מזווית אחרת.
לא אשכח כשאני עברתי את התהליך הזה דרך טיפול NLP. זה היה רגע כלכך חזק בחיים שלי. ממש הרגשתי שהעבר שלי השתנה. זה לא עוד שיחה בין הילד והמטפל. מדובר בתהליך עמוק שמשנה דברים מבפנים.
שלב רביעי - מתן כלים לחוסן וניהול רגשות: זה השלב שרוב המטפלים עוצרים בו. וממש חבל. אז הילד כבר לא מגיב בכעסים. אז מה קורה עכשיו? אז זהו.. הכל חדש לו והוא לא יודע עדיין איך נכון להגיב.. בשלב הזה, אחרי ש"איפסנו את המערכת", אנחנו לומדים איך להגיב בכל סיטואציה בצורה מקדמת. אנחנו לומדים איך ליצור חברויות, איך לתקשר, איך להרגיש שמח יותר, איך לנהל את עצמנו. זה השלב בתהליך שהופך את זה למעצים לעתיד. הילד יוצא עם כלים שישרתו אותו להמשך חייו.
זה אחד הדברים שאני יותר גאה בהם בתהליכים שאני מעביר. החיבור של הצד הפרקטי וראייה לעתיד עם הטיפול בעבר. לרוב אפשר לחלק את המטפלים לכאלו שעובדים על העבר, וכאלו שבונים את העתיד (לרוב הם הקאוצ'רים). בתהליך שאני אישית עברתי חוויתי עד כמה זה קריטי לשלב בין מתן כלים לבין טיפול רגשי. זה מה שמאפשר לי להמשיך לצמוח עד היום. וככה אני רוצה לילדים שלכם. שימשיכו לצמוח גם אחרי שנסיים את התהליך שלנו.
שלב חמישי - בניית זהות חדשה: בשלב זה של התהליך אנחנו מסתכלים אל העתיד, שואלים את עצמנו, "איזה חיים אנחנו רוצים עבור עצמנו?". אחרי שאנחנו מחליטים איזה חיים אנחנו רוצים עבור עצמנו, אנחנו ממשיכים לשאלה הבאה "מי אני צריך להיות כדי להשיג את החיים האלו?". בשלב זה אנחנו מגדירים את סוג האדם שאנחנו צריכים להיות ומייצרים מוטיבציה לעתיד. זאת הדרך היחידה שהתהליךש עברנו תישאר ותחזיק מעמד. אם אנחנו לא מתקדמים אנחנו חוזרים אחורה.
ברגע שלילד יש שאיפות ותקווה לעתיד הוא אוטומטית מאושר יותר ומונע יותר להתפתח ולהשתפר. הוא ממשיך להבין יום יום שאם הוא רוצה להצליח להשיג את המטרות האלו הוא צריך להיות סוג של בן אדם. ונחשו מה כלול בסוג האדם הזה? ניחשתם נכון.. רוגע וחוסן נפשי. וככה, דרך המטרות לעתיד, דרך תהליך ההתפתחות אישית הבלתי נגמרת, הילד ממשיך להטמיע את השינויים שעבר בתהליך איתי.
שלב שישי - איסוף הוכחות להצלחה וסיכום: בשלב זה אנחנו אוספים מלא הוכחות. אנחנו ממש ממלאים לוח עם מלא הוכחות שמראות שהוא אדם רגוע ומוצלח. שלב זה נועד להוכיח לו שהתהליך עבד. למה זה חשוב? כי לכולם יש פעמים שהוא כועס.. אנחנו לא רוצים שהפעם שהוא יכעס יגרום לו לחשוב שכל מה שעשינו הלך לפח ולא עבד. במידה ויתחיל לחשוב שזה לא עבד, הוא יחזיר את עצמו אחורה. לכן, אנחנו רוצים לסכם את התהליך, להוכיח שהוא עבד, ולהכין את עצמנו אל הנפילות שיהיו. אנחנו רוצים שהילד יעזור את התהליך עם הציפיות הנכונות למציאות. אם הוא יצפה למשהו לא הגיוני, הוא יחזור אחורה לדפוסי עבר.
אני מקווה שאתם מצליחים להבין עכשיו למה אני כל-כך מתלהב מהתהליך הזה. הוא מקיף. הוא עובד. והוא מעצים. התהליך הזה לא רק יטפל בכעסים.. הוא משנה את החיים. לפחות ככה אני הרגשתי כשאני עברתי אותו.
אז מה עכשיו? עכשיו אתם מתאמים איתי שיחה כדי לראות אם התהליך הזה מתאים לילד שלכם.
Commenti